יום העצמאות 25.4.2012

ערב יום העצמאות תשע"ב - 25.4.2012
הזמר הבינלאומי אנריקו מסיאס

באירוע מדהים שהתקיים בערב יום העצמאות (יום רביעי , 25.4.2012) על בימת החג של העיר קרית ים, קיבל הזמר הבינלאומי אנריקו מסיאס את אות יקיר העיר. לכבוד האירוע הוא אף חיבר שיר מיוחד לעיר קריית ים והבטיח לשוב ולבוא לעיר גם בשנה הבאה. על פי כל הערכות משטרת ישראל הגיעו למופע חסר התקדים של הזמר הבינלאומי בקרית ים מעל ל 20 אלף בני אדם , מספר שיא בתולדות העיר , הקריות והצפון בכלל . 

יותר מ 20 אלף בני אדם הגיעו השנה לבימת יום העצמאות בקרית ים , כך העריכו גורמי משטרה רשמיים אשר ליוו ואבטחו את האירועים. בשיא הערב עלה על בימת החג הזמר הבינלאומי אנריקו מסיאס אשר הגיע לישראל על פי הזמנתו של ראש העיר שמואל סיסו ופתח בכך את סיבוב ההופעות הנוכחי שלו בארץ.

במהלך ההופעה העניקו ראש העיר וסגניו לזמר אות מיוחד של "יקיר העיר". את התעודה הגישו לו שני תלמידי תיכון מהעיר והזמר התרגש עד דמעות. הוא הודה למארחים והבטיח לשוב לקריה גם בשנה הבאה ומיד אחרי כן שר לקהל שיר מיוחד שחיבר והקדיש במיוחד לקריה.

את הופעתו פתח מסיאס עם מקהלה של ילדים מבית הספר אמירים בראשותה של מנהלת בית הספר אוסנת שואף אשר המתינו לו על הבמה כשבידיהם דגלי ישראל.

מדיווחי המארגנים עולה כי להופעה הגיעו אורחים מכל רחבי הצפון ובהם גם קונסול צרפת בישראל וראשי עיריות שונים אשר בחרו לצאת מיישוביהם ולבוא לבימת יום העצמאות בקרית ים. מתברר כי זו הופעה ראשונה של הזמר אנריקו מסיאס על בימת יום העצמאות בישראל ובמתכונת של הופעה פתוחה. קדמה להופעה היערכות לוגיסטית חסרת תקדים, מורכבת ומוקפדת של היחידה לדוברות ושל אגף התיפעול בעיריה על מנת לארח את הזמר ופמלייתו וכדי לעמוד בדרישות הגבוהות של האמן.

אנריקו מסיאס – תעודת זהות

מסיאס נולד בעיר קונסטנטין באלג’יריה תחת השם גסטון גרנאסיה למשפחה יהודית-ספרדית. אביו היה כנר בתזמורת של שיח’ רימונד, וגסטון הלך בעקבותיו והיה לגיטריסט. את הנגינה בגיטרה למד מחברים צוענים שהדביקו לו את הכינוי "אנריקו", שלימים הפך לחלק משם הבמה שלו. כשבגר עסק בפיקוח הוראה, ובמקביל ניגן בגיטרה כתחביב, בין היתר בתזמורת של שיח’ רימונד בה ניגן גם אביו. כשהחלה מלחמת הגרילה של מחתרת ה-FLN האלג’יראית לעצמאות מהקולוניאליזם הצרפתי, חש שחייו בסכנה. הסכנה קיבלה עבורו משמעות מוחשית במיוחד ב-1956, עם הירצחו של שייח’ רימונד בידי מוסלמים. ב-1961 הצטרף, יחד עם אשתו סוזי (בתו של רימונד), לרבבות צרפתים ויהודים שעזבו בשברון לב את אלג’יריה לחיים חדשים בצרפת. לימים כתב את השיר "Adieu mon pays" ("להתראות, מולדתי") שהפך לסמל עבור הצרפתים הגולים.

בפריז החל בקריירה מוזיקלית, ותוך התאמת הרפרטואר שלו לטעם הצרפתי יצר בתוכן אישי שהתבסס על ניסיונו וגעגועיו למולדתו. בשנת 1962 קיבל חשיפה טלוויזיונית ראשונה, שבישרה את תחילת תהילתו. תחת השם אנריקו מסיאס החל בסיבובי הופעות וזכה להצלחה אדירה, תחילה בצרפת ובהמשך ברחבי העולם. הופעותיו מילאו אולמות, מה"אולימפיה" בפריז, דרך אצטדיון "דינמו" במוסקבה, "קרנגי הול" בניו יורק ו"אלברט הול" בלונדון, ועד יפן, קנדה, ספרד, איטליה, ישראל וטורקיה.

25.4.2012 ,Enrico Macias, Israel 64th Independence day, Kiryat Yam

בשנת 1978 הזמין אותו נשיא מצרים אנואר סאדאת לשיר בפני קהל של 20,000 איש לרגלי הפירמידות. הוא שר ונשא מסר של שלום, בתקופה בה התנהל המשא ומתן לשלום בין מצרים וישראל. בשנת 1981 הכתיר אותו מזכ"ל האו"ם קורט ולדהיים בתואר "זמר השלום", לאחר שתרם ליוניצ"ף את תמלוגי שירו "Malheur à celui qui blesse un enfant" ("גנאי לפוצע ילד"). באותה שנה חיבר את השיר "Un berger vient de tomber" ("רועה נפל") לזכרו של אנואר סאדאת שנרצח. ב-1985 העניק לו ראש ממשלת צרפת לורן פביוס את "אות לגיון הכבוד", וב-1997 היה מועמד לתואר "שגריר עולמי למען שלום והגנת ילדים" מטעם מזכ"ל האו"ם קופי אנאן. במקביל, המשיך לאורך כל התקופה בסיבובי הופעות ברחבי העולם והוציא עשרות אלבומים. לצד תמיכתו בשלום ובשמאל, מסיאס הוא תומך מובהק של ישראל ושל צה"ל ובשנת 2006 אף קיבל משר הביטחון שאול מופז ומשמעון פרס עיטור מיוחד על תמיכתו בחיילי צה"ל.

בצד הצלחתו הבינלאומית כנושא מסר אוניברסלי של שלום ואחווה בין העמים, מסיאס מוכר בצרפת בעיקר כקולם ונציג תרבותם של ה"פייה נואר" (pied noir) – יוצאי הקולוניות הצרפתיות בצפון אפריקה. למרות שיצירתו של מסיאס רווייה באהבה ובגעגועים למולדתו אלג’יריה, הוא נחשב בה אורח בלתי רצוי בשל תמיכתו הבלתי-מסויגת בישראל, ובהזדמנויות אחדות נמנעו ביקורים שלו במדינה

                                                                                    

יום הזיכרון לשואה ולגבורה 19.4.2012

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ב 19.4.2012

Yom HaZikaron laShoah ve-laG'vurah (יום הזיכרון לשואה ולגבורה; "Holocaust and Heroism Remembrance Day"), known colloquially in Israel and abroad as Yom HaShoah (יום השואה) and in English as Holocaust Remembrance Day, or Holocaust Day, is observed as Israel's day of commemoration for the approximately six million Jews who perished in the Holocaust as a result of the actions carried out by Nazi Germany and its accessories, and for the Jewish resistance in that period. In Israel, it is a national memorial day. It was inaugurated in 1953, anchored by a law signed by the Prime Minister of Israel David Ben-Gurion and the President of Israel Yitzhak Ben-Zvi. It is held on the 27th of Nisan (April/May), unless the 27th would be adjacent to Shabbat, in which case the date is shifted by a day.^[1] In other countries there are different commemorative days—see Holocaust Memorial Day. 

עמותת יד עזר לחבר חנכה בית חם ע"ש יוסף (טומי) לפיד ז"ל,

למקום הגיע יאיר לפיד ואימו כדי להסיר את הלוט מעל השלט.
יאיר התרגש ונאם למאות ניצולי שואה

"גם אבי היה ניצול שואה ואני שמח שיש לכם פה בית חם".

אבטחת קבוצת הכדורסל "פנאתינייקוס אתונה" מיוון

אבטחת קבוצת הכדורסל "פנאתינייקוס אתונה" בישראל